אקלקטיק-מודרן / האדריכל סם ברקאי במוזיאון תל-אביב

בימים אלה מציג מוזיאון תל-אביב תערוכה מיצירותיו האדריכליות של סם ברקאי-מהבולטים והמשפיעים של אדריכלי תל-אביב. התערוכה "אקלקטיק־מודרן", מוצגת בגלריה של ארכיון עזריאלי לאדריכלות ישראלית במוזיאון תל אביב עד 23 במאי 2019.

 

בקיץ 1930, נשלחו ראסל היצ'קוק-היסטוריון אדריכלות בעל מוניטין, ופיליפ ג'ונסון-בוגר ביה"ס לעיצוב באוניברסיטת הרווארד, להתחקות אחר אדריכלות האוונגארד באירופה. משימתם הוגדרה ע"י אלפרד בר-מנהלו הראשון של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק. בעקבות מסע בצרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, שוודיה, דנמרק, שווייץ, אנגליה וצ'כוסלובקיה. בעקבות מחקרם המקיף ופגישות עם לה קורבוזיה, לודביג מיס ואן דר רוהה, וולטר גרופיוס, ג'קובוס אוד ואחרים, פרסמו את רשמי מחקרם בספר "הסגנון הבינלאומי: ארכיטקטורה מאז 1922". הספר והתערוכה שהוצגה במוזיאון לאמנות מודרנית, זכו ליחסי ציבור אפקטיביים תוך ניצול כוחה של משפחת רוקפלר-פטרוני המוזיאון. "במעשיהם, כרכו היצ'קוק וג'ונסון יחד סגנונות תכנון מגוונים כגון: קוביזם, פוריזם, ניאו-פלסטיציזם, רציונליזם, דה-שטיל ועוד. זרמים וזרמי-זרמים באדריכלות של אותה תקופה" כותב אבי מאייר - אדריכל ומתכנן ערים בעל תואר שני מהטכניון, מומחה בשימור מבנים ואתרים וחוקר אדריכלות לה קורבוזיה.

 

רישומים מתוך הספר "אדריכלות המידות הנכונות"

 

במקביל להתרחשות בניו-יורק, שטשטשה את הגבולות בין סגנונות בנייה רבים, התחדד בישראל סגנון הבניה הפוריסטי. בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, חזרו ארצה מאירופה כמה אדריכלים צעירים. אלה הקימו את "חוג האדריכלים בארץ ישראל" והפכו להיות המובילים בתכנונה האדריכלי של העיר הלבנה. ביניהם, סם ברקאי (1998-1975).

ברקאי נולד בעיר נובורוסיסק ברוסיה והגיע לארץ ישראל ב–1920. בתחילת דרכו עבד בענף הבנייה ללא הכשרה מקצועית מסודרת, ותכנן עשרות וילות ובתי מגורים בתל אביב. ב–1931, תקופת מיתון בענף הבנייה בתל אביב נסע לאירופה, כמו אדריכלים רבים אחרים אז בארץ. למד אדריכלות בפריז והשתלם באטלייה של לה קורבוזיה. עם חזרתו לארץ ב–1934 החל לתכנן בהתאם לשיטתו של לה קורבוזיה. תקופת הזוהר בעבודתו היתה בין השנים 1939-1934, אז תכנן בין היתר את וילה לובין ובית אגינסקי, הנחשבים לבולטים ביצירותיו. בין 1973-1947, תכנן בנוסף לעשרות וילות בתל אביב (רבות מהן נהרסו) גם מבני ציבור, בהם קולנוע שרון בנתניה וההוסטל לחיילים בית השריון בשכונת יד אליהו בתל אביב. בתקופה זו בקריירה, זכה ברקאי לכינוי "אדריכל המידות הנכונות". זאת בזכות הפרופורציות "המושלמות" שזיהו חוקרי האדריכלות בתכניות שלו.

 

מלון בוטיק בשדרות בן ציון 25 בתל-אביב, ב ו סיפקנו והתקנו את תריסי העץ, העומדים בדרישות השימור המחמיר.

 

לכבוד התערוכה במוזיאון תל-אביב, עיינו בספרו של האדריכל אבי מאייר, "סם ברקאי-אדריכל המידות הנכונות". הספר מבוסס על תרגיל של מאייר בהכנת תיק תיעוד לבית אגינסקי ברחוב אנגל 5, שתכנן ברקאי ב–1935 בתל אביב. את התרגיל, עשה אבי מאייר במסגרת לימודי שימור לתואר שני בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. התרגיל התגבש לתזה ולספר אחרי מחקר מקיף של עבודתו של ברקאי ותקופתו. מאייר מציב את עבודתו של ברקאי ברקע המהפכה המודרנית באדריכלות בארץ ובאירופה, ומתמקד בעיקר בהשפעתו המכרעת של לה קורבוזיה האדריכלות בארץ. הדגש על חותמו של לה קורבוזיה נובע הן מכך שברקאי עצמו ראה באדריכל השוויצרי־צרפתי הנודע את "מורו ורבו", והן בשל העניין המופלג של מאייר בעבודתו של לה קורבוזיה, וההערצה הביקורתית שהוא רוחש לו.

 

בספרו, מציג אבי מאייר את ההיסטוריה האדריכלית של סם ברקאי: לימודיו ועבודתו באירופה, עבודותיו בישראל והשפעתו של לה קורבוזיה על האדריכלות שלו. בספר מוצגים בניינים רבים שתכנן ברקאי, בצילומים היסטוריים ותכניות מקוריות. ברשימת הבניינים שתכנן ברקאי (שרובם נכללים ברשימת המיועדים לשימור מחמיר), שמחנו לגלות את מלון הבוטיק שהוקם בשדרות בן ציון 25 בתל-אביב. לגאוותנו, אנחנו סיפקנו והתקנו את תריסי העץ, העומדים בדרישות השימור המחמיר.

 

למתעניינים בתולדות האדריכלות בישראל ובשימור מבנים, מומלץ לעיין בספר המקיף, המפנה זרקור מחודד אל תקופה חשובה בהתהוות האדריכלות המקומית. ולמעוניינים, משלימה התערוכה במוזיאון תל-אביב את התמונה בעבודותיו המוקדמות יותר של ברקאי, בחומר שנמסר למוזיאון ע"י משפחתו.